לא ראיינו בעלי סוכנויות. היינו אחד מהם.

כל סוכנות דיגיטל מגיעה לרגע הזה: לקוח מרים טלפון ושואל ״מה יצא לי מהחודש הזה?״ — והתשובה דורשת לפתוח את מנהל המודעות, אחר כך את הגיליון של הלידים, אחר כך לשאול את הנציג מה נסגר בפועל, ואז לחשב ביד. עד שהתשובה מוכנה, השיחה כבר נגמרה.

הבעיה מעולם לא הייתה חוסר בכלים. היו יותר מדי: מנהל מודעות לכל פלטפורמה, גיליון ללידים, כלי לדיוור, אחר למשימות, וואטסאפ בטלפון של הנציג, וחשבונית שיוצאת ממקום רביעי. כל אחד מהם עבד מצוין בפני עצמו. אף אחד מהם לא ידע להגיד כמה שקלים נכנסו בסוף מהשקל שיצא בהתחלה.

הכלים הגנריים לא פתרו את זה, מסיבה מבנית: הם נבנו כדי לנהל את הלקוחות שלך. סוכנות צריכה לנהל גם את הלקוחות של הלקוחות שלה — הלידים שהקמפיין הביא, בהפרדה מלאה בין לקוח ללקוח, עם היכולת לתת ללקוח להיכנס ולראות רק את שלו.

אז נבנתה מערכת שמתחילה מהשאלה ולא מהתכונות: כל שקל מדיה נתפר ללידים שהוא הביא, ללקוחות שנסגרו ולכסף שנכנס בפועל. כל השאר — משימות, חוזים, שכר, אתרים — נבנה סביב זה, כי זה מה שהיום-יום בסוכנות באמת דורש.